My First Turtle

שנה שעברה בשיעור אנגלית שאל בחור טיפש מהכיתה שלי את המורה
"Why the army didn't send my first turtle yet?"
במשך חצי שיעור המורה הסתלבט על אותו בחור טיפש בעקבות המשפט הדבילי הזה..
עד כאן ההסבר לכותרת, וכעט לשאר הפוסט.

אז אם עוד לא הבנתם את הנושא - אתמול הייתי בצו ראשון.
בחודש ספטמבר הייתי רץ בכל יום כמעט אל הדואר לבדוק האם הצו הראשון סוף סוף הגיע..
כשחברים שלי הקטנים ממני בכמה שבועות כבר קיבלו את הזימון, התחלתי להלחץ, שמע הוא לא יגע כלל...
אבל זה התברר כטיפשי כי יומיים אחרי זה מצאתי אותו בתיבת הדואר.

היום האחרון של חודש אוקטובר 2007 הגיע.
ב8 בבוקר באותו היום התייצבתי בלשכת הגיוס בב"ש, לאחר הניסיון שלי במשרד הרישוי (והזנות) חולון הכנתי את עצמי עם נגן ו2 סוללות רזרבה כדי להעביר את הזמן.
נכנסתי וקיבלתי את הכרטיס המגנטי, ואיך שהעברתי אותו בעמדה הראשונה, לא היה לי זמן אפילו לפתוח את הנגן!
אימות נתונים זריז וחלק (חוץ מהעובדה שהצבפר שלי לא מועדכן במאגר, מה שגרם להרבה תיזוזים של החיילת שאימתה את נתוני...)
משם ישר למבחן פסיכוטכני, לא השתעממתי לרגע! אפילו נהנתי מהחלק של הצורות...
ואז בידוקת מעבדה! משתינים לכוס, עוברים לצד השני של החדר ככה שכולם יכולים לראות שלא שתית מספיק הבוקר כדי שתוכל לדחוף לשם מקל פלסטיק, ואז לחלוף שוב עם שתן שלך על פני כולם (כי צריך לרוקן לאסלה)..
והפוס! בדיקת עניים! הקראתי כ10 מספרים והבינו שיש לי 6/6..
והופס! ראיון אישי! אני יושב בחדר קטן עם חייל שזה שהוא קרא את האימות נתונים שעשיתי כמה שעות קודם נותן לו את הזכות להתנהג כאילו הוא כבר מכיר אותי, ולחטט באף מול הפנים שלי, אבל אני לא בטוח שהיה לזה איזה קשר לראיון
יצאתי מהראיון וסוף סוף קרה מה שהבטיחו לי! השיעמום נראה בפתח - הרופאים יצו להפסקת צהריים ויחזרו בעוד שעה לפחות...
אז פתחתי את הנגן הרהרתי לעצמי עד כמה פשוט וקל היו המבחנים והראיון ממקודם, מה שגרם לי לחייך בעוד האחרים מתוחים ועצבניים, והתחלתי לדבר עם האחרים בהמתנה
וכעבור שעה וחצי הרופאים הגיעו.
את הבדיקות הרפואיות אין מה לפרט... רק נסכם בכך שיש לי פרופיל 97, ללא סעיפים.

כשיצאתי חלפתי על פני חבורה של אנשים בגילי שחיכו בתור ל"ועדת השתמטות בשם האלוהים" (טוב, ככה אני קורא לזה).. באמת שאני לא מבן אותם הצבא שלנו נראה כרגע מסגרת טובה, לא נהדרת ולא מפנקת, אבל טובה.
מה שגם זה עוזר למדינה...

עכשיו נשאר רק לחכות לזימונים.
כל הכבוד לצה"ל

ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את ברוך