אז למה לי פוליטיקה עכשיו?!

כבר זמן רב שאני טוען, כי טעם החיים קשור באובססיה של בני האדם לפתור את צרותיהם שלהם, וכאר נראה כי צרותיו של אדם נפתרו, ימצא לעצמו חדשות. תראו לי אדם אחד בעולם שלנו שאין לו צרות. זה מצב לא אפשרי שכן הצרה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם היא שאין כלל צרות להתעסק בהן! מכוון שהאמצעי הנח ביותר לבני האדם לפתור צרות גדולות במיוחד הוא המוות, פותח מנגנון ליצרית צרות לאותם אלו שלא מצליחים למצוא לעצמם צרות איכותיות, או לאלו המכורים הכבדים לצרות צרורות, מנגנון זה נקרא "פוליטיקה".

הרי לא משנה אם בסוף יצאת מהפוליטיקה כאדם טוב או רע, בדרך תמיד יהיו כאלו שלא יהיו מרוצים ממך כפוליטיקאי. ברצוני לדון בשני מקרים שנתקלתי בהם לאחרונה הקשורים בנושא.

במוצ"ש האחרון מצאתי את עצמי, בחור בן 17 עם ותק של 3 ימים, בכיכר רבין שבת"א יחד עם חברי הוותיק, הדרקון הזקן. המטרה שלי מאותו ערב הייתה לצאת מהבית ולבלות קצת. ואילו מטרתו של הדרקון הזקן הייתה אידאולוגית - להפגין נוכחות בעצרת של ארגון המורים העל יסודיים. בתור תלמיד יב שממש לא רוצה ריכוזים בחנוכה, לא כ"כ התלהבתי מהרעיון של למצוא סוף לשביתה בשלב זה, אבל מצד שני אני חייב להסכים שהשביתה הזאת הופכת ארוכה מידי. זה התחיל מאוד פוליטי, המוני מורים, תלמידים וסטודנטים עם שלטים וססמאות מריעים בהתאם לצרוך לעבר הנאומים שהיו בין אומן לאומן שבא להפגין תמיכה בכך שביצע כמה משיריו המוכרים... כיו"ר ארגון המורים עלה לדבר, הבנתי לאט לאט שאני ממש לא מסכים עם הבנאדם. תפסתי ממנו איש טיפש, ולגארי וחסר תאקט (מי עושה דקה דומיה לזכר יצחק רבין באמצע עצרת שכזו? אם הוא ילך לבית ספר ע"ש דוד בן גוריון בשדה בוקר גם שם הוא ידרוש דקה דומיה?!), לאחר הנאום שלו, העצרת התחילה להראות כמו הופעה. צעירים התחילו לקפץ, מבוגרים התחילו להתרחק מהבמה, הנאומים נעשו יותר ויותר חסרי טעם, והיהודים שחתמו את הערב בהחלט הותירו הרגשה של "היי! אני והמורים שלי הלכנו לאותה הופעת רוק!".

היה מאוד נחמד אחרי הכל, אבל זה בהחלט היה אירוע פוליטי שהתפספס. ואם אתם שאלים לדעתי, המורים צריכים להחליף מהר את הנהגת הארגון שלהם אם הם רוצים הטבה בתנאים....

האירוע הבא הוא קצת יותר קרוב אלי. בעוד שבוע יערכו הבחירות לראשות המועצה האזורית בה אני גר. והתבקשי מאבי לתמוך במועמד הנתמך ע"י אחיו (שאין לי ממש קשר איתו אגב). תקופת הבחירות אצלו במועצה היא תקופה משעשעת במיוחד. 4 אנשים מבוגרים מנסים לקנות את דעת הקהל ובדרך הם משמיצים זה את זה, מנפחים עובדות ואבל מעל הכל - עורכים חוגי בית וערבי מפגש. בעבר לקחתי חלק בחוג בית לנוער שהמועד שאפשר להגיד הכי לא נתמך בביתי, הלכתי להבין למה הוא לא הכי נתמך, ובהחלט הבנתי - יש לו אופי פוליטי כמו לבנימין נתניהו (בוא נגיד בעדינות - במשפחה שלי, לא מתים עליו...) ואתמול הלכתי למפגש שערך המועמד שנתבקשתי לתמוך בו במועדן שבכפר שלי. 20 אנשים מבוגרים מאוד ונער אחד יושבים ומקשיבים לראש המועצה הנוכחי, שמנסה להסביר להם למה כדאי שימשיך להיות ראש מועצה, ותוך כדי גורם להם להבין, שבכלל לא כדאי להיות ראש מועצה - זאת חתיכת צרה! ואני חושב לעצמי, הוא לא עשה יותר מידי רע, והוא גם באמת רוצה להיות ראש מועצה אבל הכי חשוב הוא יודע איך זה להיות ראש מועצה. האחרים לא. אז כנראה שלתמוך בו זה יהיה נכון ע"פ ההיגיון הבריא. אחרי 20 דקות שלקחו לי להבין את זה, נשאר לי רק לשבת במשך שעה וארבעים ולראות איך חבורה של מבוגרים מפתחים דיונים על חינוך, סביבה וכלכלה, אבל שוכחים באופן משעשע שמדובר כולה ב1200 ביתי אב שפזורים על 7 ישובים. בחיי שצריך לראות בכדי להאמין...כנראה שלאנשים במושב בהחלט משעמם. אבל חשבתי לעצמי משהו, אם נראה שלא כדאי להיות בראש 7 1200 בתי אב.. למי יש כוח להיות בפוליטיקה המדינית?! רק אנשים שממש מכורים לצרות צרורות מהגיהינום.

ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את ברוך.