תנו לי רוקנ'רול!!

שתי בלונדיניות וקטין הלכו להופעת רוק - נשמע כמו בדיחה לא? ובכן זה אכן היה משעשע. באופן לא מפתיע במיוחד, תיסלם (להקת הרוק הישראלית משנות השמונים למי שלא מכיר) הכריזה על איחוד נוסף. באופן קצת יותר מפתיע, האיחוד המדובר נערך בקיבוץ נען, שמצוי 20 דקות מהבית שלי. זאת הייתה הזדמנות למעריץ בן 16 שלאחר 25 שנה בערך מאז הפירוק של הלקה, סוף סוף יכול לראות אותם בלייב. לאחר שפניתי לכמה חברים בדרישה לבוא איתי להופעה, הדרקון הזקן הרים את הכפפה אפילו הזמין לנו כרטיסים.

בערב ההופעה החליטה הבלונדינית השנייה להזמין לעצמה כרטיס ולבוא לאחר שבמשך השבוע היא עשתה קולות של חוסר תקציב. מלא ציפייה לקחתי עטיפה של התקליט "תיסלם 2" ולורד, שמתי בתיק ויצאתי. הגעתי לנען ופגשתי את הבלונדיניות, בעודנו הולכים לקחת את הכרטיסים אנחנו שומעים בחורה אומרת לילדה קטנה: "בואי, נלך לשמוע איך סבא מתופף" "הם כבר סבא...." אמרה הבלונדינית השנייה, נכון אולי אנחנו לא בדיוק הדור שציפו שיגיע, שכן כל אחד מהם יכול להיות אבא שלי... ההרגשה המוזרה הלכה וגברה ככול שאנשים אחרים שיכולים להיות ההורים שלי התחילו להגיע, 16 הוא בהחלט רחוק מהגיל הממוצע שהיה שם. בחלוף שעה ו10 דקות הם עלו על הבמה ויזהר התחיל לנגן את מנגינת הפתיחה המוכרת מההופעה של 2003. באופן צפוי למדי מיד לאחר הפתיחה התחלפה המנגינה למנגינה מוכרת אחרת ודני בסן התחיל לשיר אל תוך המיקרופון את "על הבמה". בשלב הזה היינו כבר על הרגלים (איזה טיפש החליט לשים כיסאות מול הבמה) ורצינו להיכנס אל חזית הבמה אבל מאבטחים מנעו זאת, אבל הגיעה רגיעה מדני בסן שאמר: "תחכו עוד רגע יאפשרו לכם לבוא מולנו". ואכן לאחר "המנקה במלון" ו"תפסיק לכוון אלי" הקהל התפרץ אל מול הבמה. מאותה הרגע ההופעה הפכה רשמית להופעת רוק - אנשים קופצים ומשתוללים, חבורה של אנשים לבושים בשחור (חוץ מהמתופף שהחליט ללבוש לבן) שרים ומנגנים רוק ישראלי אמיתי- הם אשכרה נתנו בראש. היו כאלה שביקשו שירים כמו "מתי בפעם האחרונה" ו"בכול פעם שאי מתאהב בך מחדש" - יזהר ויושי תקעו בהם מבט של "עזוב אותך מנעימות עכשיו". כשכבר עמדנו מול הבמה יזהר אמר: "ערב טוב לכולכם, אתם יודעים מה אנחנו עושים כאן בעצם? אנחנו כמה חברים שאוהבים לנגן ביחד מידי פעם.. אולי יום אחד נעשה מזה מקצוע" ועברנו ל"בוקר של כיף", "חצבים פורחים" יושי כמובן ביצע את "כלניות" "ולא של שושנה דאמרי" כפי שהוא הכריז... גם "פרצופה של המדינה", "עוד פגישה", "רדיו חזק", ו"תנו לי רוק'נרול" שהוריד אותם מהבה והקהל חיכה להדרן. יאיר ניצני עלה והחליט לעשות לנו שירה בציבור, והוא פתח בשיר "כל המילים השמחות...." לאחר שהקהל המבוגר משהו סיים לשיר הכריז ניצני: "ועכשיו למחרוזת שירי מים!" והפעם הקהל שר את "שתה מים בששן", ואז הכריז איש מהקהל: "ניצני תעשה לי נכד!" ,"טוב" אמר ניצני. "בוא אל מאחורי הקלעים אחרי ההופעה אני אעשה לך נכד... ועכשיו נעבור למחרוזת שירי קולה!" לאחר שהקהל הרים גבה התחיל ניצני לשיר: "קולה מילה השמחות..." לאחר שצחקנו קצת עלו שאר חברי הלהקה, דני בסן שם לניצי הכובע עם הברז על ראשו (שירד מהר מאוד משום מה) "ולפני המצב ידרדר" כפי שהגדיר את זה ניצני, הלהקה ביצעה את "יש לך אותי" ו"כשאת בוכה את לא יפה" וירדה פעם נוספת מהבמה.

ואז הגיעה הפתעה! הלקה חזרה אל הבמה, חברי הלהקה התכנסו במרכז הבמה ותכננו דבר מה. לבסוף דני בסן התחיל להציג את חברי הלהקה, אבל לא כנגנים אלא כשחקני כדורגל וכל "שחקן" שר קטע מהשיר "דינמו מסחה" - זה היה ביצוע מדהים לשיר האדיר הזה.

זהו ההופעה נגמרה, ואני רציתי להחתים את העטיפה שיש לי בתיק... אבל חברי להקה מילטו את עצמם ולתפוס אותם אל מחוץ למתחם ההופעה כלל לרוץ מסביב לבריכה של נען דבר שנמנעתי מלעשות, כי אם הם סידרו לעצמם דרך מילוט שכזו, כנראה שלא בראש שלהם שיטרידו אותם. למרות שהיה לי חשוב שהם ידעו, שגם אחרי 25 שנים, יש נערים בני 16 שרוצים את החתימה שלהם על התקליטים.